איריס ארם-נהריים תפוצה בישראל:
נפוץ כפליט-תרבות בגינות נוי וביישובים נטושים, ושתול בבתי קברות ערביים.
המין משויך לסקציית "איריסי השושן", או בפי אחרים בקבוצת "איריסי ההיכל", (Oncocyclus), זאת, על פי מבנה הפרח.
הפרח – בנוי מ:
3 עלי עטיף עליונים, נראים כדגלים
3 עלי עטיף תחתונים, עם כתם צהוב קרוב למרכז.
3 עמודי עלי רחבים (בתוך הפרח) כותרתיים.
שנים לא הבינו מי מאביק את הפרח. אין האבקה עצמית. מורה מהצפון, יריב עברי ז"ל, ישב ליד הפרח כל היום והלילה, וגילה שדבורים יחידאיות זכרים באים לעת ערב לישון בפרח. הפרח כהה, לכן חשבו שיותר חם בלילה, אך התברר שאין הבדל בטמפ במהלך הלילה, יובל ספיר גילה שבבוקר הם מתחממים שעתיים לפני הקרקע, ולכן מאפשרים לדבורה לצאת לפעילות מוקדם יותר. (אורי פרגמן-ספיר).
קיים ויכוח רב-שנים האם נכון לקרוא לפרח בשם הסוג איריס או אירוס. הויכוח הונח לפתחה של האקדמיה ללשון העברית שפסקה אחרי בחינה ממושכת בתאריך 24.03.2004 ששני השמות לגיטימיים. אני שוכנעתי מהסבריו של דר עוזי פז ובחרתי בשם איריס.