איריס נצרתי תפוצתו בישראל:-
גדל בישראל רק בגליל העליון, בגליל התחתון ובשוליים המערביים של החרמון. תפוצתו משתרעת בעיקר ברכס נפתלי מנחל דישון ועד מטולה. רבבות פרטים גדלים סביב יפתח, בעיקר בהר מצפה פאר. ריכוזים נוספים נמצאים בגליל התחתון מגבעת המורה ועד אזור נצרת עילית ועין-מהיל. אתרים בעמק החוּלה (מצד עתרת, צומת גומא, עין אווזים) ובחרבת מחוז (בחבל תפן, האתר היחיד ממערב לפרשת המים) חשודים כאתרי שתילה מלאכותית בעקבות העתקה. בחרמון נמצאים שני אתרים של אירוס נצרתי, האחד למרגלות הר דב, לצד תחתיתו של מעלה גדעון. אוכלוסייה זו קרובה לאוכלוסיות מטולה, עמק עיון ורכס נפתלי. אתר שני נמצא ברום 1,200-1,300 מטר בשולי הכפר מגדל-שמס במדרון טרשי. לגבי אוכלוסייה זו התעוררו ספקות אם לשייכה לאירוס הגולן (החרמון) או לאיריס נצרתי, ויתכן שהיא אוכלוסיית מעבר בין המינים. {המקור: אתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל}.
המין משויך לסקציית "איריסי השושן", או בפי אחרים בקבוצת "איריסי ההיכל", (Oncocyclus), זאת, על פי מבנה הפרח.
הפרח – בנוי מ:
3 עלי עטיף עליונים, נראים כדגלים.
3 עלי עטיף תחתונים, עם כתם כהה.
3 עמודי עלי רחבים (בתוך הפרח) כותרתיים.
קיים ויכוח רב-שנים האם נכון לקרוא לפרח בשם הסוג איריס או אירוס. הויכוח הונח לפתחה של האקדמיה ללשון העברית שפסקה אחרי בחינה ממושכת בתאריך 24.03.2004 ששני השמות לגיטימיים. אני שוכנעתי מהסבריו של דר עוזי פז ובחרתי בשם איריס.